מה עושים כשכל העולם תקוע לנו בגרון?

יש תקופות בחיים שככה קשה. מתלווה לזה לפעמים הרגשה כאילו תקוע לכם משהו בגרון שמסרב לרדת. כמו ההרגשה כשבולעים אוויר או ביס גדול במיוחד שלא נלעס כמו שצריך. ואולי זה בכלל בחזה…?

הרפואה המערבית קראה לזה גלובוס היסטריקוס, על שם הכדור שמורגש בגרון, ועל שם הרחם שחשבו שיש לכל מי שסובל מזה. היום יודעים שזה קורה גם לגברים, רק שהם לא פונים לרופא כשזה מטריד אותם. כי אתם יודעים… גברים…

בראייה מערבית בעיקר רואים את זה קורה לאנשים שסובלים מריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) – בעברית, צרבת – ולשם מכוונות רוב ההמלצות. מצאו גם מתאם למשברים רגשיים שאנשים מתמודדים איתם באותה תקופה, והטיפול בהתאם: לקיחת כדורים סותרי חומצה, ושיחה עם חברים או קבלת עזרה מקצועית להרגעת הנפש.

בראייה סינית, באופן לא מאוד מפתיע, המסקנות די זהות. מדברים על ליחה ש”בסינית” יכולה גם להיות מקבילה לחומציות שעולה בגרון (וגם לעוד דברים), ומזכירים גם את הפן הרגשי והמעורבות שלו.

הסינים קוראים לזה “תסמונת גרעין השזיף”, תיאור ציורי (לא שיפוטי) לתחושה הזו בגרון. זו יכולה להיות תוצאה של חוסר רצון להוציא משהו החוצה כמו רגשות ותחושות. כיוון שהם סינים ולא כל כך מדברים על רגשות, הם ממליצים למטופלים כאלה על תרגילי נשימה, פעילות גופנית ומדיטציה.

בראייה שלהם העלייה הזו של נוזלים בגוף היא זרימה בכיוון הלא נכון, (מה שנכון), ולכן צריך להסדיר את הזרימה. כמה פשוט, ככה הגיוני. את זה אפשר לעשות בעזרת מחטים או לחיצות ממושכות על נקודות נבחרות, וכמובן שישנן גם פורמולות של צמחים שיכולות לעזור.

אז בואו נרכז את ההמלצות העיקריות לרשימה אחת משותפת:

1. תקבעו תור – קודם כל, ובראש ובראשונה, אם זו תופעה חדשה, ליתר ביטחון, דברו עם רופאת המשפחה. היא מכירה אתכם ותדע מה לעשות. אולי יש כאן בעיה פיזיולוגית אמיתית שדורשת תשומת לב. ליתר ביטחון, מה אכפת לכם…
2. שימו לב – תמיד נכון להיות קשובים לגוף שלנו, ובמקרה זה, שימו לב מתי קורה ובעקבות מה? האם יש מזונות מסוימים שמעוררים את התחושה ואחרים שמעמעמים אותה? האם קורה אחרי סערת רגשות? כשנשכבים לישון?
   התשובות האלה יעזרו לכם לשנות את הדיאטה שלכם אם אתם רוצים, אבל גם ובעיקר יספקו מידע חשוב לכל המטפלים שלכם – מערביים ואחרים – כדי להבין מה מקור הבעיה ולכוון אתכם לפתרונה.
3. תדעו מתי לעצור – תפסיקו לאכול לפחות שלוש שעות לפני שאתם עוברים לשכיבה. תנו לעיכול במאונח את הזמן שלו.
4. הרימו ראש – אם התחושה מתחזקת בשכיבה, שווה לנסות להרים את מראשות המיטה בכמה סנטימטרים (מדברים על שיפוע של כ-20 מעלות). אפשר להיעזר בבלטות ישנות או בבלוקים, מה שיותר נוח. תנו לכוח הכבידה לעבוד בשבילכם.
5. הכי טוב שמאל – מסתבר ששינה על צד שמאל, במקרה זה, עדיפה. כנראה שההבדל נובע מהמבנה האנטומי של הקיבה. אם תסתכלו על הציור למטה, תראו שכששוכבים על צד שמאל, הקיבה היא כמו בקבוק פתוח עומד. לעומת זאת במנח ימני, אם הפקק לא טוב, יכולה להיות דליפה של מיצי קיבה החוצה ממנה, וההרגשה בהתאם.
6. תרגיעו – אם אתם בתקופה סוערת, מצאו את הדרך לשמור על הגוף שלכם מסכנות המתח הזה. פעילות גופנית, תרגילי נשימה, מדיטציה, מה שעובד.
7. דברו – אם משהו מעיק עליכם, דברו על זה עם חברים טובים, משפחה, מישהו. זו גם לא בושה לקבל עזרה מקצועית כשצריך. זה יכול מאוד לעזור.
8. קחו משהו נגד – באופן כללי, נגד חומציות יתר של הקיבה (ואחרי ביצוע סעיף 1), אפשר להשתמש בנוגדי חומצה ללא מרשם.
9. בואו – דיקור וגם פורמולות צמחים יכולים להועיל כאן, ועל הדרך גם מרגיעים גוף ונפש.

בכל מקרה תדעו שאתם בחברה טובה, זו בעיה מאוד נפוצה. ובעזרת שינויים בהרגלי חיים ושימוש בניסיון שנצבר משך אלפי שנים, אפשר להגיע להקלה.

רוצים להיפתר מבעיה רפואית מעצבנת? רוצים להעיר או להאיר לי?
תרגישו חופשי לפנות אליי בכל דרך: פייסבוק, וואטסאפ, מייל.
תודה אם הבעתם חיבה לדף שלי! לצערי זה לא אומר שמארק יעדכן אתכם בכל פעם שיופיע פוסט חדש 🙁
הדרך היחידה להבטיח שתתעדכנו היא להצטרף לרשימת התפוצה שלי… ככה זה…
מכירים אנשים שרלוונטי עבורם? שתפו ברוחב לב.

וגם אם הפוסט מתעכב קצת, תמיד פה בשבילכם,
נגה

מקורות עיקריים:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5753679/ – עדכונים על כיווני מחקר חדשים בתחום.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11051341/ – מחקר שבדק את השפעת המנחים השונים בשינה על עליית מיצי קיבה.

נ.ב. תמיד רציתי ולא ידעתי שצריך רק לחפש…
(ומשם לקוח הציור המושלם של הקיבה)