בשנה שחלפה לה מאז שנסגרנו בבתים, המשפטים “אני לא נושם/ת” ו”אין לי אוויר” הפכו נפוצים בצורה מצערת. מתארים לפעמים את תחושת המחנק בגרון, לפעמים את העדר המשאבים, ולפעמים את שניהם.
הלחץ שחלקנו חווה בתנאים החדשים שנוצרו, גרם למיקוד מאוד גבוה במשימות שצריך לבצע ופחות בעצמנו. והגוף שיודע לזהות מצוקה כשהוא רואה אותה, מגיב בכיווץ שרירים ונשימות רדודות. זה מתכון בטוח לעייפות וכאבי ראש שמגיעים בסוף היום כשמורידים הילוך לקראת השינה, ובמהלך היום, אולי הבחנתם פה ושם, בצורך הזה להכניס המון אוויר ולהוציא אותו. בעברית קוראים לזה להיאנח, ביידיש – קרעכצן.
לפי הרפואה הסינית הריאות הן אלה שמניעות את כל הזרימה שבגוף. בלי נשימה טובה, לא תהיה זרימה טובה ותיווצר תקיעות פיזית ומנטלית.
בראייה המערבית הדם מקבל חמצן מהריאות ומשם מפיץ אותו בכל הגוף. אם לא ייאסף מספיק חמצן מהריאות, האיברים לא יקבלו מספיק חמצן, בניית הגוף תיפגע, ולאורך זמן, הנזקים יצטברו.
אם אין חסימה פיזיולוגית אמתית, אפשר לפתור את הבעיה הזו די בקלות, אבל נדרשת מודעות שלא קל להשיג במצבים של לחץ. פשוט להזכיר לעצמנו לנשום. לקיחת נשימות עמוקות תרמוז לגוף שלנו שאנחנו לא נמצאים בסטרס מטורף. עובדה, יש לנו זמן לנשום. המוח יבין ויירגע גם הוא. והכול דרך הפעולה הפשוטה הזו שכולנו עושים מהשנייה הראשונה להיווסדנו.
אם לא שכנעתי אתכם עדיין, תשמעו רגע מה יש לבחור להגיד בנושא ותנסו לתרגל, תראו איך זה משפיע עליכם.
רוצים להתייעץ איך להשתחרר מהלחץ הזה?
תרגישו חופשי לפנות אליי בכל דרך: פייסבוק, וואטסאפ, מייל.
וכמובן שאתם מוזמנים ומוזמנות להצטרף לרשימת התפוצה שלי כדי לקבל את העדכונים ישירות אל המייל שלכם.
ועכשיו כשדברים מתחילים להתבהר, אפשר כבר להתחיל לנשום לרווחה.
בנשימה אחת רכה, נגה.