נוהגים לחלק את הרפואה הסינית לארבעה תחומים: טווינא, שיאצו, צמחים ודיקור. נרחיב קצת:
טווינא
כמו האח היותר מוכר שיאצו – הוא טיפול במגע, שיכול להיות אגרסיבי למדי. כמובן בתלות במטפל ובצרכים של המטופל. בניגוד לשיאצו, בטווינא המטרה היא לא בהכרח להביא את המטופל לרגיעה, אלא לפעמים – בלשון מדעית – למעוך לו ת’צורה. לרוב תהיה התמקדות באזור הגוף הבעייתי, כשהעבודה תתחיל במקומות יותר מרוחקים משם, ולאט לאט תתקרב לנקודה החמה שעליה מתלונן המטופל.
זהו טיפול מצוין למצבים אורתופדיים, קלאסי לכאבי גב משרירים תפוסים, אבל גם לבעיות ברכיים, כתפיים וגפיים. תנועות העיסוי יכולות גם להיכנס עמוק לשרירים עד כדי כאב, אבל מהסוג שתרצו ממנו עוד. טיפול בטווינא יכול למצות את עצמו די מהר, כיוון שהוא ממוקד לבעיה הפיזית, ולכן תמצאו הרבה מטפלים בשיאצו שמשלבים במהלך הטיפול שלהם, גם כמה תנועות של טווינא בנקודות עמוסות שדורשות שחרור.
איך זה עובד? בדיוק כמו שמשחררים לכם את הצוואר עם עיסוי טוב. אותו דבר.
שיאצו
תחשבו על עיסוי חושני, שהלבישו, גיהצו ועימלנו לו את הצווארון*, ותקבלו את רוח השיאצו. הטיפול נעשה בלבוש מלא, על גבי מזרן או מיטת טיפולים. המגע הוא מלא ונעים, אבל הידיים פתוחות ותמימות, לא מנסות לתפוס משהו שלא צריך. הטיפול עוטף ומחבק, והמטרה שלו היא בראש וראשונה להרגיע. להכניס את המטופל למצב של גלי אלפא במוח, אותם גלים של טרום שינה. במצב הזה הגוף משוחרר ופתוח לקבל את הריפוי דרך, בין השאר, גם לחיצות על נקודות מסוימות. בטיפול מוצאים עצמם אנשים ספק נרדמים, ספק ערים, בין מודעות למחשבות מעולם הדמיון. הרגיעה הזו טובה לאיזון רגשי, לשחרור מתחים, וכמו כל מגע, מכניסה קצת אהבה ורכות לחיים.
איך זה עובד? המגע העמוק, התנועות הרכות, הקצב האחיד והאיטי של הטיפול, הזרימה של התנועות והמטפל סביבכם. כל אלה מביאים לרגיעה ושחרור, אם נותנים לזה לקרות. יש מטופלים שלומדים לשחרר, ויש כאלה שלא. הכול טוב. הלחיצה על הנקודות מגרה את המקום כמו מחט בדיקור, ועל איך זה עובד בהמשך.
צמחים
הם החיים. מגוון צמחי המרפא שעומד לרשותנו הוא עצום. צמחי מרפא סיניים הם רק חלק ממערך שלם של צמחים שמשמשים לריפוי. פעם צמחים זה כל מה שהיה, והיו זקני הכפר (בטח בני 50+ כמו כלום), שידעו איזה צמח לקחת לסוגי תחלואה שונים. ידעו להסביר בדיוק מאיפה לאסוף אותו, ובאיזו עונה, יום ושעה לקטוף אותו. גם קופים יודעים לאכול עלים של צמחים מסוימים שעוזרים להם נגד טפילים למשל. הם לומדים את זה מההורים ומהקהילה שלהם. בדיוק כמונו.
איך זה עובד? תלוי. כל צמח והסיפור שלו. לפעמים החומרים בצמח משמשים אותו כנגד מזיקים, ובמקרה, ככה יוצא, שבגוף האדם הוא מתחבר לחומר מסוים וגורם לתגובה כלשהי, או חוסם פעולה אחרת. לאורך השנים, יעילות הצמחים נבחנה שוב ושוב, והראתה לזקנים מתי לתת מה, ומה דרך ההכנה המומלצת. מדענים מערביים שמסתקרנים וחוקרים את החומרים הפעילים בצמחי מרפא, מגיעים לתובנות מדהימות (לדוגמא, עיינו ערך טו יויו שעליה כבר דיברתי בפוסט קודם).
דיקור
כשמו כן הוא, לוקחים מחטים, דקות מאלו של הזריקות, ומכניסים אותן בנקודות מוגדרות. יש מטופלים שמרגישים אותן יותר, יש שפחות. יש נקודות שמרגישים אותן יותר, ויש שפחות. הכול יש. בדרך כלל מרגישים את כניסת המחט כדקירה קטנה, ומשם והלאה התחושות בגוף משתנות במטופלים השונים ובנקודות השונות. לפעמים מרגישים את השינוי תוך כדי הטיפול, ולפעמים רק יום-יומיים אחריו.
איך זה עובד? יש כל מיני כיווני מחקר, וממצאים שונים, אבל יכול להיות שהתשובה היא מורכבת מהרבה גורמים שחוברים יחד. האפשרות הראשונה שנהגתה הייתה תאוריית הבקרה על השערים, שהיא בעצם תאוריית “פטיש חמש קילו ברגל לטיפול בכאב ראש”. הרעיון הוא שכשפוגע בך פטיש כזה ברגל, נוצרת הפחתה דרמטית בכאב הראש ממנו סבלת קודם. יש לזה הסברים ביולוגיים הגיוניים, וזה תהליך שבאמת מתרחש**, אבל זה לא מכסה את שאר התופעות שדיקור טוב להן מלבד כאב. אבל היי, צריך להשאיר גם דברים לפוסטים הבאים, לא?
אהבתם? תגיבו בפייסבוק, פחות? שלחו לי מייל ל-noga4you@outlook.co.il, תרגישו חופשי.
רוצים להיות בטוחים שאתם מעודכנים בפוסטים חדשים? מוזמנים להירשם לרשימת התפוצה, והפוסטים יזרמו ישירות אליכם למייל.
בינתיים תחזיקו מעמד, תכף אוגוסט.
פה בשבילכם, נגה
* עימלון צווארון – למי שלא מכיר – זה משהו שהיו פעם עושים כדי שהצווארון של החולצות יהיה נוקשה ומסודר.
** עובדה, בגלל זה מרגישים הקלה בכאב, כשלוחצים על סביבת מקור הכאב, שלא לדבר על נשיקה שבכלל סוגרת את הפינה. זה נובע מהצורה שבה נאסף המידע העצבי מכל רחבי הגוף אל המוח (באירוך בויקיפדיה).